שינוי מדיניות וחקיקה

רוח נשית פועלת גם במישור הציבורי, על מנת להעלות מודעות למצבן הכלכלי של נשים נפגעות אלימות ולחסמים המקצועיים, הכלכליים והמשפטיים עימם הן מתמודדות. העמותה מקדמת מדיניות וחקיקה אשר יתנו מענים לחסמים אלה.

התפיסה המנחה את פעילות העמותה היא כי אלימות נגד נשים היא תופעה חברתית רחבה החורגת בהרבה מהמקרה הפרטי של זוג ספציפי. לכן, כדי למגר את האלימות, יש לחשוף ולשאוף לשנות מבנים חברתיים, תרבותיים ומשפטיים המאפשרים את קיומה של התופעה.

אלימות כלכלית

הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית

רוח נשית מובילה את קידום החקיקה בנושא זה בכנסת כבר מאז 2015. העמותה הייתה בין היוזמות והמנסחות של הצעת חוק נגד אלימות כלכלית. בשנת 2015 כתבה רוח נשית, ביחד עם מרכז תמורה, הצעת חוק בנושא זה שהוגשה ע"י חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון. בשנת 2017 הוגשה ההצעה כהצעת חוק ממשלתית ע"י השרה לשוויון חברתי דאז, גילה גמליאל. בניסוח ההצעה היו מעורבים אנשי אקדמיה וארגונים, ובהם רוח נשית. ביולי 2020 הוגשה ההצעה שוב, ע"י שר המשפטים אבי ניסנקורן ושרים נוספים, ואושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה ועברה קריאה ראשונה. התהליך נעצר בעקבות פיזור הכנסת. בנובמבר 2021, עם כינונה של הכנסת החדשה, הצהיר שר המשפטים, גדעון סער, על כוונתו להשלים את החקיקה אך התהליך לא הושלם והכנסת שוב פוזרה. חרף הבטחת שר המשפטים בכנסת ה 24 להמשיך את הליך החקיקה הדבר לא צלח, ולכן לא הוחל דין רציפות על הצעת החוק.

ביולי 2023, העלתה חה"כ מירב כהן את הצעת החוק לקריאה טרומית. לצערנו, ההצעה נפלה במליאת הכנסת (49 בעד 54 נגד).

אנו קוראות לפוליטיקאים ופוליטיקאיות מכל המפלגות, לפעול לחקיקה חוק נגד אלימות כלכלית. אנו ממשיכות לפעול כל העת במספר חזיתות כדי שהצעת החוק תעבור. להצעת החוק >>

העלאת מודעות

רוח נשית מקיימת ומשתתפת בהרצאות וכנסים במטרה להעלות מודעות לקשר בין תלות כלכלית לאלימות כלפי נשים בקרב קובעי מדיניות, אנשי ונשות מקצוע והציבור הרחב.

אנו מרצות בפני קהלים רבים, ובהם עובדים סוציאליים, שופטים ורשמי הוצאה לפועל, קליניקות משפטיות ועוד, וכן משתתפות בכנסים בנושא מטעם לשכת עורכי הדין, הסיוע המשפטי של משרד המשפטים, המכון להשתלמות פרקליטים ויועצים משפטיים, ועוד.

כנסים בנושא אלימות כלכלית

Economic Abuse Around the World - הכנס הבינלאומי השלישי של רוח נשית בנושא אלימות כלכלית כלפי נשים. הכנס התקיים בחודש נובמבר 2022 כלל דוברות מאנגליה, ניו זילנד ואוסטרליה. בין הדוברים.ות השתתפו: תמר שוורץ, מנכ"לית רוח נשית; ד"ר מירב שמואלי, עו"ד, מנהלת תחום שינוי מדיניות וחקיקה, רוח נשית; ד"ר קתרין רויאל, מנהלת מחקר, SEA אנגליה; רבקה גלן מייסדת ומנכ"לית Center for Women's Economic Safety, אוסטרליה; פרופ' דלית יסעור בורוכוביץ', ישראל; ניקולה אקלטון, Good Sheperd, ניו זילנד; רוזי מילר- מינסטר, מנהלת צוות מקצועי, רוח נשית.
בינואר 2018 ערכה העמותה כנס בינלאומי נוסף לציון עשור לפעילותה, במרכז האקדמי רופין. כמרצה אורחת הגיעה פרופ' אנג'לה ליטווין מאוניברסיטת טקסס בארה"ב, אשר דיברה על "חובות כפויים" בין בני זוג.

סקר אודות אלימות כלכלית

בשנת 2019 יזמה העמותה סקר ממנו עלה כי כשליש מהאוכלוסייה בישראל מכירים נשים שנפגעו מאלימות כלכלית בפועל, למרות שהמושג "אלימות כלכלית" עצמו אינו מוכר.

לצפייה בסקר

'באה בחשבון' ספר עדויות

רוח נשית הוציאה לאור בשנת 2023 ספר המאגד עדויות אישיות של נשים ממגוון רבדי החברה אשר מספרות בקולן מהי המשמעות של להיות נתונה לטרור כלכלי מתמשך. זהו ספר העדויות (ולא ספר מחקרי אקדמאי) הראשון בישראל העוסק בנרטיב האישי תוך הצגה ורסטילית של נשים קורבנות אלימות כלכלית בחברה; בגילאים, רקעים, חתכים סוציו-אקונומים שונים ועוד; וזאת בכדי להמחיש כי התופעה קיימת גם במקומות הפחות צפויים הנוגדים את הסטיגמות. לאחר פרסום הספר בשפה העברית, יש בכוונתנו לתרגם הספר לשפות נוספות, בכדי לשפוך אור על הנושא ולהבין את משמעותו עבור נשים החוות אלימות כלכלית.

נייר עמדה לצוות הבין משרדי לגיבוש תכנית פעולה כוללת לשוויון מגדרי

בשנת 2022 הגישה רוח נשית נייר עמדה לצוות הבין משרדי לגיבוש תכנית פעולה כוללת לקידום שוויון מגדרי. הנייר כלל המלצות לטיפול בסוגיות מרכזיות העוסקות בהיבטים הכלכליים של תופעת האלימות נגד נשים, כדוגמת: שיקום כלכלי לנשים נפגעות אלימות, מאבק באלימות הכלכלית, מענה לתופעת החובות הכפויים, קידום עסקי נשים ועוד. מרבית המלצותינו בנייר העמדה שולבו במסמך המלצות הצוות הבין משרדי.

לנייר עמדה לצוות הבין משרדי לגיבוש תכנית פעולה כוללת לקידום שוויון מגדרי

למסמך המלצות הצוות הבין משרדי

חובות ואלימות כלכלית

אמנת הזמינות הפיננסית

בשנת 2016 השיקו בנק ישראל ואיגוד הבנקים, ביחד עם מקלטים וארגונים חברתיים ובהם רוח נשית, את אמנת הזמינות הבנקאית לנשים נפגעות אלימות, אשר מציעה כלים משמעותיים להקלה על נשים נפגעות אלימות עם חובות. האמנה התמקדה בתחילת הדרך בנשים השוהות במקלטים וביוזמת רוח נשית, הורחבה בשנת 2019, כך שתחול גם על נשים בקהילה אשר לא בהכרח שהו במקלטים. ביוני 2019 השיקו בנק ישראל, איגוד הבנקים ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יחד עם רוח נשית, פיילוט להפעלת האמנה במספר מרכזים למניעת אלימות ברחבי הארץ.

בהמשך להצלחת הפיילוט, הוחלט בשנת 2022 להרחיב את הפעילות, ולפעול לקידום האמנה בכל המרכזים למניעת אלימות ברחבי הארץ. רוח נשית הובילה את הטמעת האמנה והנגשתה לעו"ס במרכזים למניעת אלימות. בתחילת 2023 הורחבה האמנה לסייע גם לנשים שורדות זנות.

רוח נשית ממשיכה להוביל את הטמעת האמנה בכל המרכזים למניעת אלימות בארץ, ביחד עם שותפיה למיזם - בנק ישראל, איגוד הבנקים ומשרד הרווחה.

פרויקט הטמעת חשיבה מגדרית בהליכי חדלות פירעון

רוח נשית והקליניקה לעריכת דין קהילתית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים יזמו פרויקט בנושא הטמעת חשיבה מגדרית בהליכי חדלות פירעון. במסגרת פרויקט זה, נערך ביוני 2020 כנס בנושא. בעקבות הכנס כתבו רוח נשית והקליניקה מסמך בנושא נשים נפגעות אלימות בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. המסמך מצביע על הצורך להתחשב בנשים שנקלעו לחובות עקב מערכת יחסים אלימה במסגרת הליכי חדלות פירעון, וכולל המלצות קונקרטיות שניתן ליישם בהליכים אלה. המסמך הוגש לממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים ואנו פועלות מול הגורמים הרלבנטיים במשרד כדי להביא ליישום ההמלצות, ובכך להקל על נשים שמתקשות להשתקם מאלימות עקב עול החובות.

"הפסקתי לעבוד בגלל האלימות שלו. למרות שהיו לנו חשבונות בנק נפרדים, את ההוצאות השוטפות של משק הבית שילמתי מחשבון הבנק שלי, כי ככה הוא אמר, ולכן החוב של שנינו היה על שמי. בינתיים הוא גם גנב לי צ'קים והשתמש בהם. הגעתי למקלט (לנשים נפגעות אלימות, יחד עם הילדים) ולא הצלחתי לעמוד בתשלומים. עכשיו אני בפשיטת רגל".

(עדות של משתתפת רוח נשית, מתוך מחקר שנערך בעמותה מתארת את הנושא של "חובות כפויים" במערכת יחסים זוגית).

פסיקה על חובות

בשנים האחרונות ניתן לזהות בפסיקת בתי המשפט בישראל התחלה של הכרה בבעיה של חובות כפויים ואלימות כלכלית במסגרת מערכת יחסים זוגית. ישנם מספר פסקי דין בהם ניתן לראות שבתי המשפט מתחילים לגלות התחשבות בנשים חייבות, אשר חובותיהן נוצרו במסגרת של אלימות, ולעתים אף לפטור אותן מן החובות. אנו מברכות על אימוץ המודל על ידי הממונה שנועד לסייע ולהקל על נשים שמתקשות להשתקם מאלימות עקב עול החובות.

עמותת רוח נשית כידיד בית משפט

במהלך השנה האחרונה הצטרפנו כידיד בימ"ש לשני הליכים: עתירה שהוגשה על ידי הסיוע המשפטי לביהמ"ש המחוזי, וערעור שהוגש לביהמ"ש העליון על ידי האגודה לזכויות האזרח, בדרישה להורות למשרד השיכון לבטל את תנאי הסף לצורך כניסה לוועדת החריגים של הדיור הציבורי. אנו השמענו את קולן של נשים נפגעות אלימות וטענו כי דיור הינו התנאי הראשון במעלה על מנת שנשים תוכלנה לצאת ממעגל האלימות, ותנאי הסף במקרה הזה הינם בלתי חוקתיים, וחותרים תחת חובת המדינה למיגור האלימות נגד נשים. ביהמ"ש העליון קיבל את טענות העותרים, וקבע שיש לשנות את הנוהל באופן שיגדיל את מספר הזכאים להיכנס בשערי וועדת החריגים. יחד עם זאת ישנה עוד עבודה רבה עד לקיומו של דיור ציבורי יעיל, מספק וראוי עבור האוכלוסיות המוחלשות בישראל. לפסק הדין >>

מזונות ואלימות כלכלית

גביית מזונות בהוצאה לפועל

רוח נשית יזמה שני נהלים, בשיתוף רשות האכיפה והגביה ומשרד ההרווחה, שמטרתם להקל על נשים נפגעות אלימות המגיעות ללשכות ההוצאה לפועל כדי לגבות חוב מזונות:

1. הנוהל מאפשר ליווי של קב"ט ללשכת ההוצאה לפועל, וזאת כדי להתמודד עם החשש של נשים רבות ממפגש אלים עם בן הזוג לשעבר. לנוהל ב: עברית ורוסית | עברית ואמהרית

2. הנוהל מאפשר את הקדמת הדיון אצל רשם הוצאה לפועל, כאשר מדובר באישה נפגעת אלימות. העמותה פעלה להטמעת הנהלים בקרב הגורמים הרלוונטיים, להנגשתם ולתרגומם בשפות המדוברות. לנוהל ב: עברית | ערבית | רוסית | אמהרית

הקואליציה להבטחת תשלום מזונות ילדים

קואליציה אותה מובילה רוח נשית יחד עם מרכז רקמן לקידום מעמד האישה ועם ארגונים נוספים. הקואליציה פועלת לשינוי האופן בו מיושם חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972, אופן שלטענתנו פוגע בנשים גרושות שנאלצות לבחור בין פרנסה מכבדת לבין קצבת מזונות ילדים. הקואליציה נאבקת לשינוי מציאות זו במספר מישורים – הצעות לשינוי חקיקה, העלאת הנושא לדיון בפורומים שונים, קמפיינים ברשתות החברתיות, הרצאות ומפגשים עם פעילות בשטח.

כפל קצבאות

מתחילת משבר הקורונה, עבדנו יחד עם שותפינו במטה לקידום תעסוקתי של 121 - מנוע לשינוי חברתי, מרכז רקמן והקואליציה להבטחת תשלום דמי מזונות ילדים - מול הממשלות השונות על ביטול העיוות בחוק לפיו מקבלי ומקבלות קצבאות קיום לא יכלו לקבל במקביל גם קצבת אבטלה במקרה שיפוטרו.
לאחר מאבק ממושך, הצלחנו לשכנע שדמי אבטלה אינם קצבה אלא סיוע זמני לו זכאיות מפוטרות ומפוטרים ללא קשר לדמי מזונות ילדים או קצבאות קיום אחרות, וחוקקה הוראת שעה, שחודשה שוב ושוב שאפשרה למפוטרות לקבל את שתי הקצבאות החיוניות כל כך בעתות משבר.
בתחילת 2023 הודיע שר העבודה, יואב בן צור, כי יבוטל לצמיתות האיסור בחוק הביטוח הלאומי למתן "כפל קצבאות", שגרם עוול למפוטרים ומפוטרות מקבלי.ות קצבאות קיום.
זהו הישג משמח ומשמעותי מאד - התיקון ימנע את הידרדרותן המיידית לחיים בעוני של המפוטרות המוחלשות ביותר בחברה הישראלית וילדיהן.

נוהל לדורשות עבודה שהן גם עצמאיות

הנוהל נועד להקל על מי שפתח/ה עסק, תוך שהיא זכאית להבטחת הכנסה. בעלת העסק החדש תידרש להגיע פעם אחת בלבד לשירות התעסוקה, רצוי מלווה ע"י עמותה העוסקת בליווי עסקים קטנים, ולפי שיקול דעת שירות התעסוקה, ניתן יהיה לתת לה פטור מהתייצבות בלשכה. זאת על מנת שתוכל להשקיע את מירב זמנה בבניית העסק, ולא תיאלץ להתחייב בלשכה, וללכת לראיונות עבודה אליהם הופנתה. הנוהל תקף לתקופה מסויימת וכפוף לרף הכנסות, כמפורט בקישור

פעילות יחד עם ארגוני חברה אזרחית

רוח נשית מרבה לשתף פעולה עם ארגונים נוספים, למשל על ידי כתיבת מכתבים משותפים לנציגי ציבור וארגון אירועים ומחאות בהקשר של המאבק באלימות נגד נשים. כך למשל, רוח נשית לוקחת חלק בארגון צעדה לרגל היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, אשר מתקיים מדי שנה ב-25 בנובמבר.

ב-4 בדצמבר 2018 הייתה רוח נשית בין הארגונים שיזמו והובילו את "אני אישה אני שובתת" - שורת אירועי מחאה ושביתה במוקדים רבים ברחבי הארץ, בתגובה לאלימות כלפי נשים ולעלייה במספר מקרי רצח נשים בשנה זו. בעקבות מחאה זו, התכנסה וועדת שרים לטיפול באלימות במשפחה, בראשות ראש הממשלה, ואישרה את הגדלת התקציב השנתי לתכנית למניעת אלימות במשפחה.

בינואר 2023 חברה רוח נשית לקואליציה של ארגוני הנשים יחד עם שורה של ארגונים למען זכויות נשים בישראל מכל הקשת הפוליטית, ששמה לה למטרה – שמירת זכויות נשים בישראל. הקואליציה שלחה מכתב נוקב לשר המשפטים, ח"כ יריב לוין, כתגובה לפגיעה המסתמנת בזכויות נשים בישראל כתוצאה מהרפורמה המשפטית. לקריאת המכתב המלא. בנוסף הצטרפה רוח נשית לשביתת המחאה בפברואר 23 במחאה נגד ההפיכה המשפטית. כמו כן שלחה הקואליציה במרץ 2023, מכתבים לנשיא המדינה יצחק הרצוג, לראש הממשלה בנימין נתניהו, לח"כ יאיר לפיד ולח"כ בני גנץ, בדרישה שבהליך ההידברות המתנהל בבית הנשיא יהיה ייצוג הולם לנשים, וששינויי החקיקה בהם עוסקים יתייחסו לסוגיות של שוויון מגדרי. לקריאת המכתבים המלאים.

מעורבות בהליכים משפטיים

רוח נשית, ביחד עם מרכז רקמן, הצטרפה כידיד בית משפט להליך ערעור בבית הדין הארצי לעבודה בנוגע למענק לימודים של הביטוח הלאומי, שהובילו עורכות הדין טליה רמתי ונירה שלו. זכינו לקחת חלק משמעותי בהליך שהסתיים בפסיקה תקדימית של בית הדין, לפיה נפגעות אלימות יהיו זכאיות למענק לימודים מהביטוח הלאומי ללא קשר למועד בו שהו במקלט. לפסה"ד

בשנת 2017 הצטרפה רוח נשית לקואליציה למען נשים וילדים מבקשי מקלט, אשר במסגרתה לקחנו חלק בהגשת בקשה להצטרף במעמד "ידיד בית משפט" בעתירה נגד חוק הפיקדון לעובדים זרים. טענתנו הייתה כי החוק, שקובע הפחתה בפועל משכרם של זרים, עלול לפגוע בצורה משמעותית בנשים המבקשות מקלט, שהן ממילא אחת הקבוצות המוחלשות בחברה, להוביל אותן למעגלי אלימות וניצול ולגרום לפגיעה קשה בילדיהן. לצפייה בבקשה להצטרף כידיד בית משפט בעניין חוק הפיקדון.

עוד בהקשר לנשים חסרות מעמד, בשנת 2019 הגשנו, עם עוד ארגוני נשים וילדים, בקשת "ידיד בית משפט" בהליך משפטי הנוגע למהגרת עבודה, אם יחידנית, שעמדה להיות מורחקת מישראל תוך שהיא מופרדת מילדיה. טענו כי ההחלטה בעניינה לא לקחה בחשבון שיקולים מהותיים בנוגע לזכויות של אימהות יחידניות ושל מהגרות עבודה. לצפייה בבקשה להצטרף כידיד בית משפט בעניין גירוש אם וילדיה.

כמו כן הצטרפה רוח נשית לעתירה לבג"צ נגד אי צירוף נשים לצוות המומחים למשבר הקורונה.

אמנת איסטנבול

רוח נשית חברה עם שורה של ארגוני חברה אזרחית בקריאה לממשלת ישראל להצטרף לאמנת איסטנבול. אמנת איסטנבול, או בשמה המלא: אמנת מועצת אירופה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה, היא אמנה בינלאומית שמציעה גישה הוליסטית: מניעה, הגנה ואכיפה למאבק באלימות כלפי נשים. היא מציבה סטנדרט בינלאומי להתמודדות עם תופעת האלימות. שיתוף פעולה ולמידה הדדית בין ארגונים ברחבי העולם במטרה לשפר את היכולות שלנו להתמודד עם תופעת האלימות. האמנה מתייחסת למגוון סוגים של אלימות, בכללן אלימות כלכלית ומכירה בצורך של שיקום כלכלי–תעסוקתי לנשים נפגעות אלימות. הצטרפות ישראל לאמנה תאפשר לנו תיאום וסנכרון בין כלל הגורמים הפועלים במאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה, ממשלתיים וארגוני חברה אזרחית, כדי לתת מענים טובים יותר ובאמת לעזור לנשים נפגעות אלימות וילדיהן.

פעילות לקידום עסקי נשים

רוח נשית ביחד עם מרכז אדוה הקליניקה לנשים וכלכלה באוניברסיטה העברית, פועלת לקידום עסקי נשים. לשם כך אנו מנסות לקדם תיקון לחוק חובת מכרזים ותיקון לתקנות העיריות (מכרזים), במטרה להגביר השתתפותם של עסקי נשים ברכש ציבורי ובכך לסייע לשרידות הכלכלית של עסקים אלה, ולהגדיל שיעורם במגזר העסקי.

בנוסף, רוח נשית, עם עם הקליניקה לנשים וכלכלה באוניברסיטה העברית, מרכז אדוה, יוזמות עתיד וקרן קורת, פועלת לקידום מתווה שנועד להקל על נשים המקבלות הבטחת הכנסה ומבקשות לפתוח עסק קטן. הגשנו מסמכים בנושא וקיימנו פגישות עם אגף הבטחת הכנסה במוסד לביטוח לאומי ועם הרשות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה.

קואליציית ארגוני החברה האזרחית ליישום אג'נדה 2030

אג'נדה 2030 של האו"ם מציבה 17 יעדים גלובליים שהם תנאי לקיום עולם בר קיימא, מבחינה חברתית וסביבתית. בשנת 2019 הצטרפה רוח נשית לקואליציה הפועלת ליישום האג'נדה במדינת ישראל. את הקואליציה מובילים הארגונים איתך מעכי–משפטניות למען צדק חברתי, מרכז השל לקיימות ומנהיגות אזרחית. במסגרת זו, רוח נשית פועלת בעיקר לגבי היעדים של שוויון מגדרי, מיגור העוני ותעסוקה הוגנת. הקואליציה כתבה נייר עמדה אשר הוגש לממשלה וצורף כנספח לדו"ח הממשלתי שהוגש לאו"ם ביולי 2019. נייר העמדה מציג את המנגנונים ההכרחיים לצורך הטמעת היעדים הגלובליים בישראל.

לצפייה בהחלטת האו"ם בנוגע ל-2030 | לצפייה בנייר עמדה שהגישה הקואליציה לאו"ם | לצפייה בסרטון המתאר את תהליך העבודה של הקואליציה.

קואליציית ליישום החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם

החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם קוראת לייצוג נשים במוקדי קבלת החלטות, בעיקר בפורומים העוסקים בשלום וביטחון, וכן להגנה על נשים ונערות מפני אלימות. בשנת 2013 חברה רוח נשית למגוון ארגוני נשים לקואליציית ארגונים הפועלת להטמעת החלטה 1325 בישראל. בעקבות פעילות הקואליציה, נכתבה תכנית פעולה כוללת בנושא, ובשנת 2014 אימצה ממשלת ישראל החלטה ליישמה.

בשנת 2021 ו 2022 פעלנו עם ארגונים נוספים לכך שתהיה תכנית פעולה ממשלתית ליישום החלטה 1325, על כל היבטיה.

לצפייה בהחלטה 1325 של האו"ם | לצפייה בתכנית הפעולה של הארגונים