זכויות לנשים נפגעות אלימות
סל שיקום דרך משרד הבריאות לנשים בעלי 40% ומעלה נכות על רקע נפשי
כללי
01
הזכות שלך
שירותי סל השיקום במשרד הבריאות ניתנים על פי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, ומטרתם לסייע לאנשים עם פגיעות נפשיות להשתלב בקהילה ובתהליכי השיקום.
תחומי השיקום בסל השיקום מקבילים לתחומים עיקריים בחייו של האדם:
1. תעסוקה – שירות זה מאפשר תעסוקה המותאמת לרצונה וליכולותיה של המתמודדת עם מגבלה נפשית הנמצאת בתהליכי שיקום. טווח האפשרויות נע משלב טרום תעסוקתי ועד לתעסוקה בשוק החופשי. פירוט בהמשך.
2. דיור - מגורים -שירותי הדיור תחת מטריית סל שיקום נעים מדיור מוגן, דיור בקהילה עם ליווי אינטנסיבי, מגורים בהוסטל ועד דיור עצמאי עם סיוע בשכר דירה. פירוט בהמשך.
3. השכלה – שירותי ההשכלה נועדו לסייע למתמודדות עם מגבלה נפשית לממש את יכולותיהן הלימודיות ולהשלים את השכלתן בהתאם לכישוריהן. פרטים בהמשך.
4. פנאי וחברה- שירותי הפנאי והחברה מיועדים להפגת הבדידות, הענקת תחושת שייכות, יצירת קשרים חברתיים ושילוב בקהילה. פירוט בהמשך
5. טיפולי שיניים – מערכת השיקום מאפשרת סיוע במימון שיקום הפה דרך מרפאות ייעודיות או מרפאות בקופות החולים. פירוט בהמשך.
6. שירותי תמיכה למשפחות, חונכות שיקומית ומתאמי טיפול – סיוע במתאם טיפול על מנת ליישם ולתאם את מתן כל השירותים ניתנים על ידי ועדת השיקום המחוזית. פירוט בהמשך.
02
מי זכאית?
1. אדם המתמודד עם מגבלה נפשית, שמלאו לו 18 שנה.
2. תושב ישראל הסובל מנכות רפואית בשל הפרעה נפשית בשיעור של 40% לפחות, שנקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
03
איך מממשים?
על מנת לקבל סל שיקום יש לפנות לוועדת שיקום של משרד הבריאות. הפנייה לוועדה נעשית באמצעות גורם מפנה או פנייה עצמאית של האדם עצמו תוך משלוח של הטפסים והמסמכים המתאימים באמצעות דואר או לשכת הבריאות המחוזית באזור המגורים.
בוועדה יתקיים שיח ראשוני בנוגע לתוכנית השיקום הראשונית.
1. הגורם המפנה לוועדת שיקום אזורית יכול להיות אחד מאלה:
איש או אשת מקצוע מתחום בריאות הנפש בקופת החולים, או מצוות סוציאלי בבתי חולים פסיכיאטריים.
מרפאה לבריאות הנפש של משרד הבריאות.
שירותי הרווחה.
מטפלים פרטיים (עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אחים מוסמכים).
אם אין למתמודדים מתאם טיפול או גוף מטפל מסייע, הם או בני משפחתם יוכלו למלא את טופס הבקשה, לצרף את כל המסמכים הנדרשים, כולל מהרופא הפסיכיאטר המטפל, ולהגישם ישירות לוועדת השיקום האזורית.
2. הפנייה לסל שיקום ומילוי הטפסים נעשים כיום באופן מקוון. אם אין למתמודדת מי שיגיש את הבקשה מצ"ב טפסי הבקשה שיש להגיש באמצעות הדואר ללשכת הבריאות המחוזית.
3. לאחר קבלת החומרים ובחינתם, יזמן רכז השיקום את ועדת השיקום האזורית. הועדה מורכבת משלושה אנשי מקצוע מבין אלה: פסיכיאטר/ית, עובד/ת סוציאלית, מרפא בעיסוק, פסיכולוג/ית או אח/ות מוסמך/ת. הועדה תבקש להגיע לפגישה עימה לצורך היכרות והתרשמות.
4. לאחר עיון במסמכים ומפגש תקבל הועדה החלטה, האם לאשר את תוכנית השיקום. החלטת הועדה בליווי נימוקים ישלחו בדואר לגורם המפנה, או במקרים של פניה עצמאית לפונה עצמה.
5. לאחר שאושרה תכנית סל השיקום, ניתן יחד עם הגורם המפנה לפנות לחברות הנותנות את השירות בתחומים השונים.
*כל שירותי סל השיקום מופרטים. מה שאומר כי יש מספר חברות פרטיות הנותנות שירותים דרך סל שיקום. ניתן לפנות בו זמנית ליותר משירות אחד- לדוגמא: ניתן לפנות לקבלת סיוע בתחום התעסוקה לצד פנייה לסיוע בשילוב בתחום הפנאי.