אורית ואני

"את אורית פגשתי לפני קצת יותר משנה. אני זוכרת את הפרפרים בבטן לפני הפגישה

הראשונה ואת ההתרגשות לקראת הלא נודע. פגשתי אישה מדהימה, צנועה ומופנמת עם

סיפור חיים כלל לא פשוט. אישה צעירה עם שני ילדים קטנים שהחליטה, למרות כל הקושי

והתנגדות משפחתה, לעשות מעשה ולצאת ממעגל האלימות לדרך חדשה. זהו צעד אמיץ

לכל אישה ובמיוחד לאורית שבקרב סביבתה ומשפחתה האתיופית זהו מעשה שלא יעשה.

פגשתי את אורית בנקודה משמעותית בחייה- לאחר שנה שבה נאלצה לגור מחוץ לביתה עם

ילדיה, סוף סוף אישר בית המשפט את הסכם הגירושים, בעלה לשעבר הוצא מהבית והיא

יכלה לחזור לביתה. אירוע מרגש אך מלא חששות מצידה...אולי הוא ינסה להיכנס בבית

לפגוע בי שנית? איך אני חוזרת לבית שמלא בזיכרונות לא טובים אבל יחד עם זאת הוא

ביתי? איך אסתדר לבד מבחינה כלכלית? הבית הרוס..איך אני משקמת אותו?

הייתה לי הזכות ללוות את אורית בדרכה החדשה ולהיות עבורה לעזר בכל מה שצריכה-

סידור הבית לקראת המעבר, בניית תקציב, זכויות במקום העבודה ועוד אבל יותר מכל חברה

שתומכת, מתעניינת ומקשיבה. בכמה פעמים אורית אמרה לי שבשבילה אני האחות הגדולה

שמעולם לא הייתה לה ומבחינתי זה אומר את הכל.

התהליך שלי מול אורית עומד להסתיים. שתינו צמחנו, למדנו והתפתחנו. אורית נפתחה אל

העולם..יותר עצמאית, בטוחה בעצמה וביכולותיה, חידשה את הקשר עם משפחתה, רכשה

לעצמה חברות והיא כבר לא לבד בעולם....

תודה רבה לרינת מנהלת התכנית מרוח נשית שליוותה אותי לאורך כל הדרך, בלעדיה לא הייתי מצליחה.

רינת ועמיתותיה עושות עבודת קודש שחייבת להמשיך ונותנת להרבה נשים כוח!!"

מנטורית מתנדבת ברוח נשית