התנדבות »  מיומנה של מנטורית ברוח נשית

מיומנה של מנטורית ב"רוח נשית" מאת עדי טננבוים

את, אני. אני, את.

יש רגעים שאת אני, יש רגעים שאני את.

יש בחיים תקופות מלאות שאת אני, אני את.

אני לא מתכוונת לאופי המיוחד שלך מתערבב עם שלי.

אני לא מתכוונת לתכני החיים השוכנים בליבך.

אני מתכוונת וזה אולי יישמע קצת מוזר, שאם נטייל במנהרת הזמן לאחור, לעתיד ולעתים אפילו אם נשאר באותה נקודה, אנו עשויות לגלות שיש בי ובך, רגשות מאוד דומים ולפעמים אפילו זהים.

אני מתכוונת לרגש עצמו. באשר לעוצמותיו, הן משתנות מאדם לאדם בין מצבי חיים. אבל אם אטה אוזן טובה, בקשב רב, אז אבין את הכמיהה של הלב. ואני, אני נמצאת כאן, בזמן נתון להתחבר אל הרגש שלך (שלי). לתת לו להציף ברום כוחותיו. לתת לו לגיטימציה במרחב הפנימי שלך. שלי. להושיט לו זרועות פתוחות, לאהוב אותו ולחבקו.

 את חושבת שזה הכול? לא ולא. להיות מנטורית. זה התפקיד.

 עד עכשיו הייתי אדם, עם רצון טוב. כי ללא כל זאת לא אהיה מנטורית בכל ליבי. אז אני כאן ובאתי ללוות אותך. כן, בהתמדה, בעקביות, להיות כאן לצידך. לתת למקום שלך לגיטימציה במרחב. פשוט להיות היכן שאת. לא אדרוש ממך, לעולם אביט בך דרך כף הזכות, ארעיף עלייך חום. אחבק אותך, אושיט לך יד. יום אחד במהלך המפגשים שלנו את תביני שלא אעזוב באמצע הדרך. שאנחנו יחד. את ואני.

 האדם שבי עם רצון טוב וליווי לצידך. זה לא מספיק. אין מצב!

יגיע הרגע שבו אומר לך: "הגיע הזמן להרהיב עוז. את איתי?" יחד נבדוק, נחקור, נמצא, נלך, לאט לאט בקצב שלך, נתור אחר החופש לבחור. נכוון לתעסוקה עצמאית ותואמת בדיוק את הרצון האמיתי שלך בלי אשליות ממסכות. נבחן כמה שבילים עד שנמצא את שביל הזהב או אז את תרגישי את הקרקע שלרגלייך תומכת, מהווה בסיס איתן. את עוד תראי. אנחנו נגיע. אנחנו נתקדם לשם מחשבתית. נבין כל מיני הבנות. נדע לאן אנו רוצות להגיע. כל צעד בזמנו. לא תחפז לנו הדרך. אתמוך בך בעלייה, בירידה, שוב בעלייה, הפסגה סוגה בשושנים ואת כבר תדעי. את תאגרי כוחות להמשיך. תבדקי רצונות, תקבלי החלטות. את תבחרי באופן עצמאי את בחירותייך. החירות שבך תתן אותות מופלאים. את תדעי שהכול בידייך. העיניים שלך יראו ניצוצות של שמחה. את תפתחי אחריות. יהיה לך בשביל מה לקום בבוקר.

 תתחילי לעבוד. הילדים לא ידעו יותר רעב. את תרגישי שאת נותנת דוגמא. אפשר יהיה ללמוד ממך. כן ממך. את תתחילי להכיר במה שאני מכירה בו מהיום שנפגשנו. ביכולת שלך לשמוח. ביכולת שלך להיות אהודה בין הבריות. ביכולת שלך להעניק לעולם. את תצאי ותסתגלי למצב החדש. להכרה החדשה. פתאום כל המילים שעברו בנינו יחצו יבשות. מדיבורי "סרק" לאוזן חשדנית הן תשכונה בליבך במעטה אמונה הדרגתית.

את יודעת, אני אראה אותך ואלמד מאומץ ליבך אשר יפנה מקום. את תדעי שיש מקום לשפע של טוב שפתחת לו פתח. את עוד תצהירי בריש גלי על מוכנותך להגשים את משאלות הלב. יהיו לך תכניות לימודים והגשמה לתפארת הדרך וכל מיני רצונות קטנים וגדולים ואת תלמדי להתנהל כלכלית באופן עצמאי ומבטיח. אני רוצה שתדעי שהמדרגות הן אינסופיות בתוך שביל הזהב שלך. כי באותו שביל הזהב אשר תתווי בעצמך, את תהיי בו רקדנית.